קטרקט

קטרקט (ירוד)

הקטרקט (ירוד בעברית) הוא עכירות של עדשת העין. הקטרקט מהווה את הסיבה השכיחה ביותר בעולם לעיוורון.

תפקידה של עדשת העין הינו למקד את האור הנכנס לעין לכיוון מרכז הרשתית. עדשת העין באדם בריא הנה שקופה והאור עובר דרכה ומתמקד לכיוון הרשתית. בתהליך ההזדקנות בהרבה מקרים העדשה הופכת לפחות שקופה והעכירות פוגעת במעבר האור דרכה. לקטרקט סיבות רבות אך השכיחה ביותר הנה ההזדקנות. מה מרגישים כאשר יש קטרקט? ההפרעה העיקרית הנובעת מקטרקט הנה ירידה הדרגתית בראייה. תופעות נוספות יכולות להיות גם "שיפור" בראייה. לעתים הקטרקט גורם לשינוי במספר המשקפיים ולעתים השינוי הוא בצורת ירידה של המספר. תופעות נוספות בקטרקט – סינוורים, "הילה" של אור מסביב למקורות אור, כפל ראייה חד עיני, ושינוי בתפיסת הצבע של העולם. בהרבה מקרים יש קטרקט אך הוא אינו פוגע בתפקוד היומיומי, והוא למעשה אסימפטומטי. במקרים נדירים יותר הקטרקט מופיע בצורה פתאומית לדוגמה בחבלה עינית. מתי יש לטפל בקטרקט? ההחלטה מתי לטפל בקטרקט נקבעת בעיקר על פי הצרכים של החולה. ישנם חולים שיש להם קטרקט מתקדם אך הצרכים שלהם אינם דורשים חדות ראייה מיטבית ובמקרים כאלה ניתן לדחות את הטיפול. לעומת זאת, אנשים הצריכים חדות ראייה טובה לדוגמה, אלו הרוצים להחזיק ברישיון נהיגה, צריכים טיפול מוקדם יותר למרות שחדות ראייתם לא נפגעה בצורה משמעותית. בהרבה מקרים ניתן "לטפל" בקטרקט ע"י שינוי מספר המשקפיים הגורם לשיפור בראייה ולתפקוד טוב. בכל מקרה הטיפול אף פעם אינו דחוף ותמיד ניתן להתאים את זמן הטיפול לצרכים של המטופל. תוצאת הטיפול בקטרקט אינה תלויה בזמן ביצוע הטיפול, רק במקרים נדירים בהם הימצאות הקטרקט גורמת לסיבוכים כדוגמת לחץ גבוה, יש לטפל בצורה דחופה. לפני החלטה על טיפול בקטרקט יש לוודא ע"י בדיקה של רופא עיניים מומחה שהסיבה העיקרית לירידה בחדות הראייה נובעת מקטרקט ולא מסיבות אחרות. איך מטפלים בקטרקט? צורת הטיפול היחידה לתיקון הקטרקט היא ניתוח. במהלך הניתוח מבוצעת הוצאה של עדשת העין ומושתלת בתוך העין עדשה מלאכותית. הניתוח מבוצע במרבית המקרים בהרדמה מקומית שמתבצעת לרוב ע"י ג'ל הרדמה או זריקה באיזור העין. במהלך הניתוח המנותח ער ומרגיש ש"עובדים" בעין אך אינו מרגיש כאב. אחוזי הצלחה של הניתוח גבוהים ועומדים על כ 95% מהמקרים. אחוזי הסיבוכים הניתוחיים הנם נמוכים ביותר אך במקרים נדירים ייתכנו סיבוכים קשים כגון זיהומים ובעיות ברשתית העלולים לגרום לאיבוד הראייה. צורת הניתוח המקובלת ביותר היום הינה שיטת PHACOEMULSIFICATION שבמהלכה "מפרקים" את העדשה לחתיכות קטנות בעזרת אנרגיה של אולטרהסאונד (כדוגמת ריסוק אבני כליה). בצורה כזאת ניתן לסלק את העדשה מהעין עם חתך קטן ביותר (1-3מ"מ) וברוב המקרים נגמר הניתוח ללא תפרים, מה שגורם לתקופת התאוששות קצרה בהשוואה לניתוחים שבוצעו בעבר. ד"ר-זבר-ברכה-קטרקט איך מתכוננים לניתוח ? ראשית, יש לבצע בדיקת עיניים מלאה ע"י רופא עיניים מומחה שמוודא שהקטרקט הוא הסיבה העיקרית לתלונות. לאחר קבלת ההפנייה ברוב המקרים יש לוודא מצב בריאות כללי של המנותח ע"י ייעוץ עם רופא המשפחה. יש לציין שנדירים המקרים בהם לא ניתן לבצע הניתוח עקב מצב בריאותי לא תקין. יש לבצע בדיקת דם, בדיקת שתן, אק"ג וצילום חזה לפני הניתוח. הניתוח מבוצע בדרך כלל באשפוז יום ולא נדרש אשפוז לצורך הניתוח. במקרה והמנותח נוטל תרופה מדללת דם יש להפסיק באישור רופא המשפחה את התרופה 7-10 ימים לפני הניתוח. יש להגיע לניתוח בצום של מספר שעות. לפני הניתוח מקבלים טיפות הרחבת אישון לעין המנותחת. יש להגיע עם מלווה לצורך הגעה הביתה לאחר הניתוח. למה יש לצפות לאחר הניתוח בתום הניתוח העין נותרת חבושה עד למחרת ואין לגעת בעין המנותחת לאחר הניתוח מותר לאכול ולשתות, מותר לקום ולהסתובב, ללכת לשירותים וכו' אך לא מומלץ מאמץ גדול. למחרת הניתוח נדרשת בדיקה של הרופא המנתח שבמהלכה מוסרת החבישה והרופא בודק את העין. לא תמיד ביום הראשון לניתוח הראייה משתפרת בצורה משמעותית, ונדרשים מספר ימים עד שבועות להגעה לחדות הראייה הרצויה. המנותח מקבל הוראת לטפטוף טיפות בביתו למניעת דלקות וזיהומים. משך הטיפול משתנה ויכול להגיע עד מספר שבועות. בימים הראשונים לאחר הניתוח אסור להרטיב את העין המנותחת ואסור להרים משאות כבדים אך מעבר לכך אין הגבלה משמעותית בתפקוד. כמו כן יש להרכיב מגן פלסטיק שתפקידו הגנה מכנית מפני מכות על העין המנותחת. חשוב להקפיד על חבישת המגן בעיקר בשעות השינה. תכיפות הביקורות של הרופא נקבעת ע"י הרופא המנתח וברוב המקרים ישנה בדיקה ביום הראשון לאחר הניתוח, שבוע לאחר הניתוח וכחודש לאחר הניתוח. בסיום הביקורת יש לבצע בדיקת ראייה שנועדה להתאים סופית את מספר המשקפיים המתאימות לעין.