גלאוקומה

גלאוקומה (ברקית)

הגלאוקומה היא מחלה של עצב הראייה. הגלאוקומה היא מהגורמים השכיחים בעולם לעיוורון בלתי הפיך.

מהם נזקי המחלה? תפקידו של עצב הראייה הוא להעביר את המידע של הראייה מהעין אל המח. במחלת הגלאוקומה ישנה פגיעה הדרגתית בסיבי עצב הראייה. בשלבים הראשונים של המחלה, המחלה הנה אסימפטומטית, כלומר החולה אינו מרגיש בעיה בראייה. בשלבים יותר מתקדמים נגרם נזק תפקודי המתבטא בפגיעה בשדה ראייה פריפרי. גם בשלב זה במקרים רבים החולה אינו מרגיש בעיה, היות ומדובר בדרך כלל בפגיעה עדינה בשדה הראייה, וברוב המקרים עין אחת מכסה על הנזק הנגרם לעין השנייה. בשלבים מאוחרים יותר הפגיעה בשדה הראייה הופכת חמורה ושדה הראייה מצטמצם עד כדי פגיעה בחדות הראייה המרכזית ובעיוורון מוחלט. העיוורון הנגרם כתוצאה מגלאוקומה הוא עיוורון בלתי הפיך. מהם גורמי הסיכון של המחלה? הלחץ התוך עיני הנו גורם הסיכון החשוב ביותר במחלת הגלאוקומה. לחץ גבוה בעין נובע מחוסר יכולת של העין לנקז את נוזל העין הפנימי אל מחזור הדם בקצב מספק. הנוזל מצטבר בתוך העין ומפעיל לחץ על דפנות העין. הלחץ התוך עיני ניתן למדידה במכשיר פשוט הנמצא אצל כל רופא עיניים. ברוב המקרים אנו לא יודעים את הסיבה לפגיעה בניקוז נוזל העין, אך בחלק מהמקרים ישנם סיבות ברורות למחלה, כגון משקעים שונים השוקעים בתעלת ניקוז הנוזל, ושימוש בתרופות מסויימות (כדוגמת סטרואידים). יש לציין שהלחץ התוך עיני אינו מילה נרדפת לגלאוקומה. לעתים יש לחץ גבוה שלא גורם לנזק של גלאוקומה, ולהיפך, לעתים יש נזק הולך ומתקדם של גלאוקומה כאשר הלחץ תקין בכל המדידות. ברוב המקרים העלייה בלחץ התוך עיני מתרחשת בצורה הדרגתית והחולה אינו מרגיש בלחץ הגבוה. לעתים נדירות מתרחשת עליית הלחץ בצורה של התקף ואז מופיע כאב חזק, טשטוש ראייה, בחילות והקאות. גורמי סיכון נוספים לגלאוקומה הנם גנטיקה, קוצר ראייה גבוה, וגיל מתקדם. גלאוקומה-דר-זהר-ברכה איך מאבחנים את המחלה? כאמור, החולה בשלבים הראשונים של המחלה לא מודע למחלתו וניתן לזהות את המחלה רק בבדיקה של רופא עיניים מומחה. בכל בדיקה של רופא עיניים מתבצעת מדידת לחץ תוך עיני, הרופא בודק את מבנה העין כולל קרקעית העין ומסתכל על מבנה עצב הראייה. האבחנה בדרך כלל מתבצעת ע"י לחץ גבוה הנמדד בבדיקה, או מבנה עצב ראייה עם מראה אופייני לגלאוקומה. כאשר מתעורר חשד לגלאוקומה ע"פ בדיקת הרופא, ישנן מספר בדיקות עזר שיש לבצע כדי לאושש או לשלול את המחלה. שדה הראייה הנו הבדיקה החשובה ביותר שנותנת מידע לגבי הנזק שנגרם מגלאוקומה לתפקוד הראייה. בדיקות נוספות הינן מדידת עובי הקרנית (פכימטריה), צילום קרקעית העין, טומוגרפיה ממוחשבת של עצב הראייה ועוד בדיקות שהרופא מחליט עליהן. איך נמנעים מהמחלה? היות והמחלה ברוב המקרים אינה מתבטאת בסימפטומים, כלומר החולה לא מרגיש כלום, יש להיבדק בצורה יזומה, ואנו ממליצים לכל אדם מעל גיל 40 לגשת לרופא עיניים מומחה לבדיקת עיניים שגרתית. כאמור, כאשר מתעורר חשד למחלת הגלאוקומה, לעתים לא מציעים טיפול מיידי אלא מבקשים מהמטופל להגיע לבדיקת עיניים בצורה תכופה יותר. לעתים בבדיקה מאבחן הרופא מצב הנקרא "זוית צרה". מצב זה מתאפיין בעין קטנה וצפופה. מצב זה הנו מולד אך הצפיפות של העין הולכת ומתגברת עם השנים. אם מצב זה אינו מטופל כראוי עלולה להתרחש עליית לחץ בצורה של התקף הנקרא התקף גלאוקומה סגורת זוית. ניתן למנוע התקף כזה בטיפול לייזר הנקרא לייזר אירידוטומיה. לייזר זה מתבצע בפרוצדורה פשוטה יחסית, והוא כמעט ללא סיבוכים. מהו הטיפול בגלאוקומה? כאשר מאובחנת גלאוקומה, או שהרופא מחליט שיש חשד סביר לגלאוקומה יש להתחיל בטיפול. הטיפול היחיד שהוכח כיעיל במניעת או האטת קצב התקדמות הנזק מגלאוקומה הנו הורדת הלחץ התוך עיני. מחקרים רבים ברחבי העולם הראו שהורדת הלחץ התוך עיני בשלבים שונים של גלאוקומה מורידה את הסיכון להידרדרות הנזק הגלאוקומטוטי. הורדת הלחץ התוך עיני מבוצעת לרוב באמצעות טיפות עיניים. בדרך כלל מתחילים בטיפול עם תרופה אחת ואז יש לוודא שהתרופה אכן יעילה בהורדת הלחץ. כאשר הלחץ לא יורד בצורה מספקת, ניתן או להחליף טיפות או לשלב מספר סוגים של טיפות . ברוב המקרים, הטיפול בטיפות עיניים מספיק כדי להגיע ללחצים טובים, אך ישנם מקרים שבהם צריך למצוא דרכים אחרות להורדת הלחץ. הדרכים האלה הנן: כדורים להורדת לחץ, סוגי לייזר שונים להורדת הלחץ ואף ניתוחים שמטרתן הורדת הלחץ התוך עיני. גם כאשר מתחילים טיפול להורדת הלחץ התוך עיני, אין להפסיק את המעקב של רופא העיניים. יש לוודא בצורה קבועה שהלחץ אכן נמוך. כמו כן יש להמשיך ולבצע את בדיקות העזר כדי לוודא שהנזק לא מתקדם למרות הטיפול. יש לדעת, שנזק שכבר נגרם מגלאוקומה לא ניתן לרפאו, כלומר כל הטיפול בכל שלבי המחלה נועד כדי להוריד את הסיכון להידרדרות נוספת בנזק מגלאוקומה.